תביעות משמורת?


תביעות משמורת ילדים

תביעות משמורת:

ס' 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 קובע כי "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו"


ס' זה מגדיר את תפקידם של ההורים כאפוטרופסים טבעיים לילדיהם ומפרט את תחומי האחריות שלהם כלפי ילדיהם שהינם דאגה לצרכיהם, חינוכם, לימודיהם, הכשרתם לעבודה, שמירה על נכסיהם וכן קביעת מקום מגוריהם וייצוגם בפני ערכאות משפטיות. לשם כך על ההורים לפעול בשיתוף פעולה, ובהיעדר הסכמה ס' 19 קובע כי בית המשפט יכריע בדבר או יטיל את ההכרעה על מי מהצדדים (להמשך-גלול מטה).


המשך - משמורת ילדים

חזקת הגיל הרך:

חזקת הגיל הרך היא כלל משפטי הקובע כי הורים אשר אינם מגיעים להסכמות בעניין משמורת ילדיהם, ביהמ"ש יטיל את משימת גידול הילדים על האם ויורה על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקתה מלבד כאשר קיימות נסיבות מיוחדת של אם למשל שמתעללת או מזניחה). הבסיס לחזקה הוא ההנחה כי ייטב לילד להיות במשמורת אמו לפחות עד הגיעו לגיל 6 שנים וזאת משום שהקשר בין התינוק לאימו הוא חזק יותר בגילאים אלו והוא זקוק לטיפול והשגחה צמודים של האם שלרוב גם אינה עובדת ומתמסרת לגידול הקטינים. חזקה זו ניתנת לסתירה שכן כיום אנו רואים יותר ויותר אבות מעורבים שבאמת מטפלים בילדים למשל במקרים בהם האם אינה יכולה או חזרה לעבודתה והם נמצאים עם הקטינים בבית.

טובת הילד:   כאשר אין הסכמות על הורה משמורן/ משמורת משותפת הרי שהשיקול המרכזי והמכריע בקביעת משמורת הילדים בפני בית המשפט הינו עקרון "טובת הילד". כל מקרה יבדק לגופו, לעיתים באמצעות גורמי מקצוע, עובדים סוציאליים, מומחים כגון רופאים/פסיכולוגים ופסיכיאטרים. 


משמורת משותפת:  

משמעות המושג הוא חלוקה שווה של נטל הטיפול בקטינים וזמני שהות שווים פחות או יותר. לרוב משמורת משותפת תיקבע בהסכמת הצדדים – הסכמה אשר תקבל אישור בית המשפט לאחר שהשתכנע כי ההסדר הוא לטובת הקטין. לעיתים גם כאשר אין הסכמות, בית המשפט יותר ויותר נוטה לאפשר משמורת משותפת מתוך ראיית טובת הקטינים והמשפחה, בעיקר כאשר הצדדים מתגוררים בסמיכות ומנהלים סוג של תקשורת תקינה ביניהם ורמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הצדדים מתוך ראיית צרכי הקטינים. כאשר הקונפליקט בין הצדדים הוא בעצימות גבוהה בית המשפט/בית הדין הרבני יטו שלא להחיל הסדר זה אלא לקבוע הורה משמורן ולהורה השני יקבעו זמני שהות קבועים.

הסמכות לדון בשאלת המשמורת וחלוקת זמני השהות הינה של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. התיק יידון בפני הערכאה שהתביעה הוגשה אליו קודם. עם הגשת תביעת גירושין יש להגיש תביעה כרוכה בענייני משמורת הקטינים וכן מזונות.

בכל מקרה במקרה של מאבקי משמורת, העדיפות היא להעביר את הילדים למשמורתו של ההורה הזמין יותר, הפנוי יותר, תוך התחשבות בחוות דעת מקצועיות. לרוב זו תהיה האם, אך יותר ויותר כאמור רואים אבות שלוקחים חלק בגידול הקטינים.

מזונות הקטינים גם הם יהיו נגזרת של זמני השהות ופערי השכר בין ההורים אך לגבי ילדים מתחת לגיל 6 חובת האב לזון את ילדיו ללא קשר לזמני השהות והפרשי ההשתכרות.