ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך זה כלי חדש יחסית משנת 2017. מדובר בכלי משפטי מדהים, המאפשר לאדם לתכנן מראש מצב בו אם חס וחלילה הוא יהפוך בלתי כשיר הוא יוכל כבר כעת להחליט מי יטפל בו ובענייניו הרפואיים, הרכושיים והאישיים. האדם יכול לבחור לו מיופה כח אחד או יותר שיפעלו בשמו ויכנסו בנעליו ללא צורך של התערבות בית משפט.
מסמך זה מחליף את הצורך במינוי אפוטרופוס ומונע התערבות ופגיעה באוטונומיה של האדם להחליט בעצמו מי ייכנס בנעליו כשהוא לא יוכל עוד לטפל בענייניו. מדובר בכיבוד רצונו החופשי של האדם.
מאז שהכלי הזה נכנס לשימוש ישנה עלייה בשימוש בו על פני אפוטרופסות כי מי מאיתנו מעדיף שמישהו שהוא לא רוצה יטפל בענייניו או מעדיף שבית המשפט הוא זה שיחליט בענייניו הפרטיים??? זוכרים את הסיפור של בריטני ספירס – לקח לה שנים של מאבק משפטי עיקש עד שהצליחה להוציא את אביה מניהול ענייניה האישיים כאפוטרופוס.
בניגוד לתפיסה הרווחת כאילו מדובר בכלי לשימושה של האוכלוסייה המבוגרת, הרי שכל אדם מעל גיל 35 זקוק לייפוי כוח מתמשך, וזאת מאחר ולא ניתן לדעת מה ילד יום.
כלי זה גם נותן מענה למצבים בהם אי הכשירות היא הפיכה – כמו למשל במצב של מתמודד נפש או כניסה ויציאה ממצב של ניתוח חירום – ניתן להכניס ולהוציא מתוקף את הכלי , הכל תלוי בתוכן שיוצקים אליו.
תכלית ייפויי הכוח היא לתת מענה לאדם כשיר ליום בו יפסיק להיות כשיר. וזה בניגוד לצוואה שעוסקת במצב בו האדם כבר נפטר.
החוק קובע כי ישנה חובה לערוך מסמך זה אצל עורך דין שעבר הסמכה מיוחדת של האפוטרופוס הכללי, לא כל עורך דין יכול לעשותו וזאת משום שמדובר בכלי בעל משמעויות מרחיקות לכת. לעורך הדין יש תפקיד חשוב גם כדי לוודא כי הממנה כשיר, וגם כדי לוודא שאין עליו השפעה בלתי הוגנת. תפקידו של עורך הדין הוא גם לתת דעתו למצבים אפשריים עתידיים רפואיים או כלכליים ולהביאם בחשבון בטופס.
על עורך הדין להיפגש עם הממנה בפגישה נפרדת מזו בה הוא פוגש את מיופה הכוח על מנת לוודא כי תכלית המסמך היא קיום רצונו של הממנה.
ישנה חשיבות גם לכך שעורך הדין יהיה נייטראלי וכי אין לו "עניין אישי" עם הממנה וזאת על מנת שהמסמך לא ייפסל.
המסמך מטיבו מחליף צו ביהמ"ש ומיועד לתת למיופה הכח את האסמכתא לפעול מול צדדים שלישיים. עם מסמך זה מיופה הכח יוכל לפעול מול הבנקים, מול רופאים בעניינים רפואיים, מול קופות הגמל ועוד.
ניתן לבחור מיופה כוח אחד או כמה, ולקבוע את חלוקת התפקידים ביניהם, אך ישנה עדיפות שהמסמך יהיה מנוסח באופן שיהיה פשוט לבצע אותו וכן שיהיה מנגנון הכרעה פשוט בין מיופי הכוח.
על פי החוק
עדיין יהיו פעולות מסוימות שיידרשו אישור ביהמ"ש כמו למשל מכירת דירה על מנת לממן דיור מוגן של הממנה, אך ברגע שיש יפויי כח יהיה קל יותר לביהמ"ש לקבל החלטות אלו וזה יקצר את הזמנים משמעותית.
לאחר הפגישות עם הממנה ומיופה הכח, גיבושו של המסמך וחתימה עליו, עורך הדין נדרש להגישו לבדיקת האפוטרופוס הכללי. מרגע שהמסמך מופקד, אין זה אומר כי הוא נכנס לתוקף, בשלב זה עדיין לא מתרחש דבר. אפשר עדיין לבקשו חזרה, או להפקיד יפויי כח חדש וכל זה עד שיוחלט להפעיל את יפויי הכח. שגם לשם כך צריך להיקבע מנגנון פשוט להפעלה ולפיו למשל רופא משפחה הוא שיחליט, על הפעלתו.
הפעלת יפויי הכוח
על מנת להפעיל את יפויי הכח, מיופה הכח נדרש להגיש בקשה לאפוטרופוס הכללי באופן מקוון. ברירת המחדל בחוק היא כי יש לצרף חוות דעת מומחה לבקשה. מיופה הכח לבדו לא יכול להכניס את המסמך לתוקף. צריכים להתקיים שני תנאים:
1. שהממנה אכן אינו מבין בדבר
2. שמיופה הכח פנה לאפוטרופוס הכללי וצירף או הצהיר שהתקיימו התנאים שקבע הממנה לכניסת יפוי הכח לתוקף.
מרגע זה האפוטרופוס הכללי מאשר את הכניסה לתוקף לכל היותר תוך 3 ימים ומיופה הכח מקבל מסמך חתום שהוא יכול לפעול בשם הממנה, והוא נכנס מאותו רגע בנעליו של הממנה ויכול לפעול בשמו באותם עניינים שנקבעו ביפוי הכח.
מדובר בכלי מבוסס אמון המשקף את רצון הממנה ולכן גם אין פיקוח על האפוטרופוס, אלא אם נקבע מנגנון פיקוח כלשהו ביפוי הכח עצמו, למשל שני מיופיי כוח שיפעלו ביחד ולחוד או כל דבר אחר.
ביטול יפויי כוח מתמשך
אם רוצים לבטל את יפויי הכוח המתמשך, מאחר והיפויי כוח הוא של הממנה ועבורו ונובע מרצונו, אזי כל עוד הוא כשיר, הוא יכול לעשות זאת בעצמו – אך עליו ליידע את מיופה הכוח על הביטול וכן ליידע את האפוטרופוס הכללי כי הוא עדכן את מיופה הכוח.
גם אחרי שהממנה בלתי כשיר, ברירת המחדל בחוק היא שהוא עדיין יכול לבטל, אך בגלל שהוא בלתי כשיר יש אפשרות לכבול את רצונו ביפויי הכח עצמו. אם לא מציינים זאת בצורה מפורשת, ברירת המחדל כאמור שניתן לבטל מתי שרוצים.
ישנם עילות ביטול בחוק למשל כשמיופה הכח נפטר, או עילות פקיעה – למשל אם מיופה הכח נפטר או אינו רוצה יותר להיות מיופה כח או למשל שבני זוג חתמו האחד לשני ועכשיו התגרשו או כשהממנה עצמו נפטר.
במקרים אלו גם צריך לשלוח הודעה לאפוטרופוס על פקיעת יפויי הכוח.
כפי שתואר לעיל, ניתן לערוך את יפויי הכח הכללי גם בעניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך מסמך שהוא רק רפואי, גם כן על ידי מי שהוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי, אך גם על ידי רופא או עובד סוציאלי והוא עוסק אך ורק בעניינים רפואיים. גם הוא צריך להיות מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ואותו הממנה יכול להפקיד ישירות. שני המסמכים הללו הם מכח חוק זכויות החולה ומחייבים הסכמה מדעת – הסכמה שחייבת להינתן על ידי האדם בעודו כשיר ומבין על מה הוא חותם לאחר שקיבל הסבר מרופא או אחות על מצבו הרפואי ודרכי הטיפול בו.
בנוסף יש חוק ספציפי לאנשים הנמצאים בששת החודשים האחרונים לחייהם לפי "חוק החולה הנוטה למות" המופקד במשרד הבריאות – ובו נדון בהזדמנות אחרת.
תוכן זה הינו לצרכי פרסום והסברה ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי
